מֻקְצִי

°, ת"ז, לנק' מֻקְצִית (מוקצית), — של מֻקְצֶה: כלומר מוקצית היתה (לשכת הטלאים) מכ"א מן הקרנות שלא היתה בקרן גמור אלא בצד המערב (המאירי, יומ' טז.). התרנגלת מוקצית מחמת איסור שחיטה (הר"נ על הרי"ף, ביצ' א.).  עז בשבת מוקצית היא מחמת איסור שחיטה (שם).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים