*, ש"נ, מ"ר מַרְגֵּשׁוֹת, — שה"פ מן רָגַשׁ, במשמ' רעש, קול שאון: הלשון הזה (של תשואות) משמש שלשה לשונות צרות מרגשות אפלה צרות שנאמר תשואות נוגש לא ישמע מרגשות שנאמר תשואות מלאה (ר"א בן יעקב, מד"ר איכ', פתיח').