מֶרֶד

1, ש"ז, —  שה"פ של אדם שהשליך מעל עצמו עבדות ומשמעת לזולתו, Empörung; révolte; revolt:  אם בְּמֶרֶד ואם במעל ביי' (עשינו לבנות לנו מזבח לבדנו) אל תושיענו היום הזה (יהוש' כב כב). —  ובתו"מ:  עוונות אלו הזדונות פשעים אלו המרדים חטאים אלו השגגות מאחר שמתוודה על הזדונות ועל המרדים חוזר ומתודה על השגגות (תוספת' יוה"כ ב א).  נמרוד שהעמיד מרד בעולם (מד"ר בראש' מב).  בארבע עשרה (שנה) למרדן (שם). —  ובסהמ"א:  פשעים אלו המרדים שאדם עושה להכעיס (רש"י שמות לד ז).  כי לא יתכן לסלוח הפשעים שהם המרדים (רמב"ן שם).  כי כאשר יטו כחות הנפשיות כמו המרגיש והמתעורר אל צד החטאים והמרדים אז אין השכל פועל שם כלל (תגמ' הנפש טו.).  שהם הפליגו כל כך במרדים ובפשעים אשר זדו עליהם (ספ' המוסר של ר"מ מאירי, כ"י ברי"מ). —  ואמר המשורר:   הכימים בחרתם במרדים וכלילות חפצתם בבגדים, וכזמן רע אשר יקשור בזדון כמו כן תקשרו על הידידים (ר"ש הנגיד, הכימים).  אדון עולם גמלתני חסדים, ועל חסדך גמלתיך מרדים (ר"י חריזי, תחכמ' ז). —  ואמר הפיטן:  חשבון עבור מרדים בעת דין תתן נפש, זכה וטהורה בהיות הנפש (משולם בר' קלוני', אל ברוב עצות, שחר' יוה"כ).  ואיש מהם על מרדיו, לשון אש תאכל בדיו (ר' יצחק, סליח' יום ד', באשמרת הבקר). —  ואמר המליץ:  למתי תעמדי בעזות מִרְדֵךְ2, ותשרפי את גופי במרדך (עזר' הבבלי, ספ' מוסר פא.). —  ב) *מרי האשה בבעלה, אִגֶּרֶת מֶרֶד:  המורדת על בעלה כותבין לו איגרת מרד על כתובתה (ירוש' קדוש' א ב).  ארוסה וחולה נדה ושומרת יבם כותבין לה איגרת מרד על בעלה (ר' חייה, שם כתוב' ה י).  כותבין איגרת מרד על ארוסה ואין כותבין איגרת מרד על שומרת יבם (שמואל, בבלי שם סד.). —  ובהשאלה:  לא שנו (שמחזירין במועד את התרנגלת שמרדה וברחה מעל הביצים) אלא תוך שלשה למרדה וכו' אבל לאחר שלשה למרדה וכו' לא (ר' הונא, פסח' נה:).



1 דעת ר"ת כי כנוי נסתר יחיד הוא מֶרְדוֹ, וע"ז העיר ר"ז הלוי בספר הצבא:  ולא הבינותי בדקדוקו זה ואנו אין גורסין אלא במִרדו בחירק תחת המם.  ובלשון הדבור בא"י פשט המנהג לומר במֹרדו במם חלומה או קמוצה.

2 כך מנֻקד.

חיפוש במילון: