1, ש"נ, מ"ר מַשּׁוּאוֹת, — מה שמַשִּׁיא את האדם לראות או לקוות דבר שאינו כך, illusion: אך בחלקות תשית למו הפלתם לְמַשּׁוּאוֹת2 איך היו לשמה כרגע ספו תמו מן בלהות (תהל' עג יח).
1 מן שרש נשׁא, הפעיל השׁיא, עי"ש, ועי' הערה לקמן.
2 תרגמו היוני והרומי במשמ' חרבן ושממה. וכך גם ריב"ג ורש"י ורד"ק, וגם רב החדשים. אבל כבר העירו קצת החדשים כי לפי פרוש זה המליצה קצת דחוקה. ת"י: לשחוָתא, ר"ל לשוּחות, וגרֶץ הגיה כעין זה בגוף הנסחה למו שוחות. אבל אין צרך בזה, והפרוש האמתי של משואות יש ללמד מחציו הראשון של הפסוק בחלקות תשית למו, והכפל במלות שונות הוא למשואות, והוא שם נגזר מן נשׁא בהפעיל השׁיא, כמו אל ישיא לכם חזקיהו וכדומ', והוא ע"מ מפּוּלה. וכבר הביא ראב"ע בפרושו לתהלים בשם י"א: י"א כי למשואות מגזרת הנחש השיאני, ע"כ, ולא נתברר לי למי התכון ראב"ע. והזכיר פרוש זה גם גזנ' (Thes. s. v.), וכמו כן Ewald, הביאו Olshausen בשמו, וכמו כן הרב רפאל הרש בפרושו לתהלים, אך לא הזכירו את הראב"ע. והנה גם לפי הנסחה המסורה המליצה יפה, אך אולי בכ"ז הנסחה האמתית היא במשואות, ב בראש התבה, במקום למשואות, בהקבלה לבחלקות, והכונה היא: על ידי המשואות הפלתם.