*, — א) כמו מה שהוא, במשמ' איזה דבר שהוא: נתערבו אשמותיהן זה ישחוט לשום משהו1 וזה ישחוט לשום משהו (תוספת'  נגע' ט ט). — ומצוי בסהמ"א: אותם שמבקעים את התאנים ומולחין אותן כורכין משהו על אצבען שלא יגע בשומן התאנים (ערוך, ערך טל). — ובמשמ' לפי מעמדו, אם הוא עשיר או עני: עני ועשיר שהעריכו את עני ועשיר זה נותן לפי משהו וזה נותן לפי משהו (תוספת' ערכ' ב יב). — ב) מ"ר מַשֶּׁהוּיִים, משהויין, מִלַּת הכַּמּוּת היותר קטנה, Minimum; moindre quantité; smallest quantity: זה הכלל מין במינו במשהו ושלא במינו בנותן טעם (ע"ז ה ח).  שהברזל ממית במשהו (ספרי במד' קס).  מה נקובתן במשהו אף ירוקתן במשהו (ר"י בר' יהושע, חול' נו:).  ברוח אחת בארבעה משתי רוחות משהו לכאן ומשהו לכאן (ר' זירא, ערוב' יב.).  כיצד משתתפין במבוי מביאים חבית של יין וכו' ומגביהה מן הקרקע משהו (שם פ.). היתה (הגזוזטרא) סמוכה לכותל בפחות מג' טפחים צריך שיהא אורכה ד' אמות ורוחבה אחד עשר ומשהו (אביי, שם פז.).  (החייט ששייר מן המחט) מלא מחט וחוץ למחט משהו (ב"ק קיט:).  נתן משהו שמן על גבי כזית מנחה (ר' יוחנן, מנח' נט:).  מקום הדבק ברובו שלא במקום הדבק במשהו (הוא, חול' נ.).  במשהו בשר גידים ועצמות (רב נחמן, שם קב:).  שער ראשו משהו (מד"ר במדב' י). — וּמַשֶּׁהוּ מן הזמן: אדם טועה שעה ומשהו (אביי, פסח' יב:). אדם טועה שתי שעות חסר משהו (רבא, שם יג.).  ותמתין משהו ותנשא (יבמ' מב.).  מאי איריא קשתה שני ימים אפילו משהו בעלמא (רב פפא, נדה סו.). — ומצוי בסהמ"א: שתהיה לוקח מן הקו צ"ט פחות משהו מן ק"מ חלקים בו (ראב"ח הנשיא, המשיח' והתשברת ג ב).  שכן ראוי אותו משהו  בגד לאורגים שכשהוא מחליק את המטוה של אריגה בסובין או בשום דבר כדי לחזקו כורך משהו בגד על אצבעו ומחליק את הטווי (רגמ"ה, מעי' יח.).  הכל רעוע ורופף כבד של מאזנים שמשהו אחד מכריעו לכאן או לכאן (אגר' חכמה ב).  כי לעולם היה לאדם יכולת לדקדק ולומר בכל שיעור שאין מעלה ומוריד בו לפחות או להוסיף ממנו משהו ונמצאו כל השיעורין מתבטלין (ריטב"א, ר"ה טז:). — ומ"ר  משהויין: היתה (הגזוזטרא) זקופה צריך שיהא גובהה עשרה טפחים ורוחבה ו' טפחין ושני משהויין (אביי, ערוב' פז.).  היתה עומדת בקרן זוית צריך שיהא גובהה י' טפחים ורוחבה שני טפחים ושני משהויין (רב הונא, שם). — ומצוי בסהמ"א: וה"ה לשני משהויין (רש"י שבת ח.).  (מקיפין ג' חבלים זה למעלה מזה) על גבי יתידות סביב מן התחתון לקרקע פחות משלשה וכו' וממנו לאמצעי פחות מג' הרי ששה עומד פחות שתי משהויין בשני האוירין ומאמצעי לעליון פחות משלשה הרי בשלשה אוירין תשעה עומד פחות שלשה משהויין (הוא, ערוב' טז:).  ולרבי צריך שני פסין של שני משהויין (תוספ' שם יב. ד"ה ורב נחמן).  והחצון של זהב עודף עליו בגבהו טפח ושני משהויין משהו לשוליו וטפח לכפרת ומשהו לזר (עמנואל ריקי, מעשה חושב פז:).  שני פסין מב' משהויין או צורת הפתח (הלבוש או"ח, ערוב' שסג כו). — °ומַשֶּׁהוּיוֹת: וכן כח האבן המושכת הברזל שבאבן השואבת שאם תחלק למשהויות לא ימשכו חלקיה את הברזל (תגמ' הנפ' לה:). — °וכנוי להחלקים בלתי נפרדים שכל הגופות מרכבים מהם: אותן הגופים שגזרה חכמתו ית' לכנס בהן שיעור גדול מן המשהויין או נקודות ההיולי הנ"ל (אגר' חכמה ו).