*, ש"ז, מ"ר מַשְׁכּוֹנוֹת, מַשְׁכּוֹנִים, — דבר שהלֹוֶה נותן לְהַמַּלְוֶה שיהיה בידו של המלוה לבטחון שהלֹוֶה יפרע את חובו, Pfand; gage; pledge:  רשאי אדם להשכיר משכונו של עני להיות פוסק עליו והולך מפני שהוא כמשיב אבדה (אבא שאול, ב"מ ו ז).  המלוה את חבירו על המשכון ואבד המשכון ישבע ויטול מעותיו (ר' אליעזר, גמ' שם פא:).  (המלוה את חבירו על המשכון ואבד המשכון) יכול לומר לו כלום הלויתני אלא על המשכון אבד המשכון אבדו מעותיך (ר"ע, שם).  האומר איני מתפרנס משל אחרים וכו' אומרים לו הבא משכון כדי לגוס דעתו (ר"ש, תוספת' פאה ד יב).  הלוהו על המשכון שומר שכר (ב"מ ו ז).  ולא יכנס לביתו של (הלֹוֶה) ליטול משכונו שנאמר בחוץ תעמוד היו לו שני כלים נוטל אחד ומניח אחד (שם ט יג).  למדו קרקעות מן המשכונות וכו' ילמדו משכונות מקרקעות (ירוש' שם ט יד).  מכאן לבעל חוב שקונה משכון (ר' יצחק, בבלי שם פב.).  משכנני אחריך נרוצה ממשכוני שנטלת ממני אחריך נרוצה ממשכון גדול שנטלת ממני אחריך נרוצה (מד"ר שה"ש, משכני). —  ומצוי בסהמ"א:  ומי שהלוה מעות לחבירו ונטל ממנו בית במשכון ונותן לו שכר הבית וכו' (הלכ' פסוקות, ממונות).  מאחר שנשפט לפניך צוה שמעון ואשתו שיפדו משכונם עד זמן קבוע (מעשה הגא', תשו' ר' שלמה, ענין משכון).   מכרתי זה המחזור וכו' ונשארו אתי משכון בדמים יקרים (מחזור כ"י פירנצי, משנת ה' רכ"א, JQR Oct. 1903, 74).  ועוד אומר שמעון שהמשכונות לא היו שוים יותר ממאה דינרין (שערי צדק, תשו' הגא' לה).  וקבע שמעון לראובן שיפדה משכונותיו והיה דוחה אותו מיום ליום (שו"ת מהרי"ט ב מו). —  וגם מ"ר מַשְׁכּוֹנִים:  ראובן היו לו בידו משכונות משל שמעון ומת שמעון וכו' ואמר ראובן אותם משכונים אני תופס בשביל שאמר לי לוי שותף שמעון שהיה חייב לו שמעון מדמי השותפות ורוצה לישבע על משכונים שבידי (שו"ת הרא"ש פט ה).  אלו המעות שאני חייב לכותי וכו' תקח אותם ועשה שטר חוב עליך לכותי ואתן לו שטרך וגם משכונים תתן ואתנם לכותי במקום משכונים שלי (שם קח יג). —  ומשל:  ולכן אמרו משכון בבית שלום בבית (פלא יועץ, הלואה).