שקה
1, ממנו *הַשְׁקָאָה, *הַשְׁקָיָה, *מַשְׁקֶה, שַָׁקָה, שקו, שִׁקּוּי, שֹׁקֶת.
1 [השרש נמצא באותה משמ', בפרט בפעל, בארמ' ובסור' (שקא), בערב' דרומ' וצפונ' (שׂקי سقى), כוש' סַקַי, אשור' שַקוּ, וכן בשמות עצם, כגון באשור' מֵי שִיקִי (מי השקאה), שִקִיתֻ, מַשְקוּ, מַשְקִיתֻ ועוד. באשור' בא גם בנין קל במשמ' ההפעיל העברי, ועל יד השפעל האשורי, אך אין השרש בא כלשון שתיה, ואין לראות בו, כדעת אחדים, שנוי מבטא מן שתה. וע' שרש זה.]