° 1, (מוּשׂג), ש"ז, מ"ר מֻשָּׂגִים (מוּשׂגים), — מה שהאדם מַשִּׂיג בשכלו, Wahrnehmung; perception; conception: וממעלות השכל שבו ישיג האדם כל מושגיו2 המוחשים והמושכלים (ר"י א"ת, חו"ה, הבחינה ה). כי הכחות הגשמיות יחלשו במושגיהם3 החזקים (הוא, כוזרי ה יב). חוש הטעם וחוש המשוש שהם חושים גסים ולא ישיגו מושגיהם עד הדבקם בהם ופגעם אותם (הוא, רוח חן ב). שלא נשיג ממנו אמתת עצמו כשאר המושגים לרב גדולתו ועצמותו (ר"י אנטולי, מלמד התלמיד', ואתחנן). וכן האדים העולים מהאצטומכה יבלבלו כחות המוח מהשיג מושגיהם כמו שיקרה זה לשכורים (ר"י אלבו, העקרים ב כד). וכן בשאר המושגים אשר יושגו בכלי גשמי (ראב"ד, אמונה רמה א ז). ומושגי זה הכח אצל הפילוסוף הוא הנמצא העיוני ואולם בעל תורה יקרא מושגי זה הכח עץ החיים כי חיים הוא לשכל המחזיק בם (ר"ד מרוקא, זכות אדם י).