*, — קל לא נמצא.

— פִע', *נִבֵּל, — נִבֵּל בהמה, עשאה בשחיטה וכדומה נְבֵלָה: המוסר בהמה לטבח וניבלה אומן פטור הדיוט חייב (תוספת' ב"ק י י, גמ' שם צט:).

— נִתפ', *נִתְנַבֵּל, — נִתְנַבְּלָה הבהמה, נהיתה נְבֵלָה ע"י שחיטה פסולה וכדומ': כל שנתנבלה בשחיטתה נבלה ומטמאה במשא (ר' יהושע, תוספת' חול' ב ט).  השוחט ונתנבלה בידו והנוחר והמעקר (שם ב טו, משנה ב"ק ז ה, חול' ה ג, שם ו ב).  שחיטה אימתי הוא מברך עליה וכו' משישחוט למה שמא תתנבל שחיטתה (יוסי בן נהוראי, ירוש' ברכ' ט  ד). — ובסהמ"א: אבד לו גדי או תרנגול ומצאו שחוט וכו' בשוק אסור שמא נתנבל ולפיכך הושלך (רמב"ם, שחיט'  ד ח.