א. נבל

1, ממנו נָבָל, א. נָבַל, נְבָלָה, נַבְלֻת, *נִבּוּל.



1 גם בארמ'. בערב' נבל نبل במשמ' נגדית, אדם נדיב ונעלה.

חיפוש במילון: