נִבְרֶשֶׁת
*1, ש"נ, — מְנוֹרָה מפֹארה: הילני אמו (של מונבז) עשתה נברשת של זהב שעל פתח היכל (תוספת' יומ' ב ג ומשנ' שם ג י). — ואמר הפיטן: אמנה שכינה בתוך עמה ועדות באש שחק ואור מערב מאיר כנברשת (רשב"צ דוראן, אכסוף לספר, קובץ על יד ז).
1 בארמ' נברשתא (דני' ה ה), והעידו ב(ירוש' יומ' ג ח) כי עקילס תרגם למפדס. ובערב' נבראש نبراس, אך כבר ראו גם הערבים שאינה מלה ערבי', וצורת המלה מעידה שהיא פרסית, אך עד כה לא נמצאה בלשון פרסית. והרכבת נר אשתא שהמציא ברנשתין אינה אלה דרשה בעולם.