נבשׁ

1, ממנו שם העיר נִבְשָׁן.



1 בערב' שני שרשים, נבת' نبث ונבשׁ نبش, משמשים במשמעות קרובות, בענין חפירה באדמה והוצאת בוץ מקרקע באר או נחל וכדומה. ורגלים לדבר שממנו נגזר שם העיר הנבשן (יהוש' טו סב), לאמר מקום של חפירות באדמה, או מקום של אדמת בוץ וכדומ'. ואעפ"י שאפשר שהנון בנבשן היא שמושית והשרש הוא בשן, בכ"ז יותר מסתבר כי הנון היא שרשית, כי בשמות ערים משקל נפעל אינו מצוי, רק נפתוח, ומשקל פעלון מצוי מאד: עקרון, חברון וכו'.

חיפוש במילון: