ש"נ, סמי' נְגִינַת, בכנ' נְגִינָתָם, מ"ר נְגִינוֹת, נְגִינוֹתַי — א) שה"פ מן נגן ועצם פעולת הנֹגֵן, Saitenspiel; jeu (mus.); string-music: יי' להושיעני וּנְגִינוֹתַי1 ננגן כל ימי חיינו (ישע' לח כ). זקנים משער שבתו בחורים מִנְּגִינָתָם (איכ' ה יד). אזכרה נְגִינָתִי בלילה (תהל' עז ז). — ב) בפרט שירה או נגינה של צחוק ולעג על אדם: הייתי שחק לכל עמי נְגִינָתָם כל היום (איכ' ג יד). ועתה נְגִינָתָם הייתי ואהי להם למלה (איוב ל ט). ואתנה לבושי שק ואהי להם למשל ישיחו בי ישבי שער וּנְגִינוֹת שותי שכר (תהל' סט יב-יג). — מְנַצֵּחַ בִּנְגִינוֹת: למנצח בִּנְגִינוֹת מזמור לדוד (תהל' ד א, שם ו א וכו). עי' מְנַצֵּחַ. — ומצוי בסהמ"א במשמ' שה"פ מן נגן: ואומרים דברי שירות ותשבחות לפני הקב"ה וכו' בקול נגינות ובבתי חתנים וכלות (שו"ת הגא', הרכבי ס). כגון נגינות של אהבת אדם לחבירו ולשבח יפה ביפיו כגון שהישמעאלים קורים להם אשעא"ר (הרי"ף ברכ' כא:). אעורר שפתי רננות ואאריך לשון מהללי, ואיטיב שיר ונגינות לאל גמל עלי (ר"י הלוי, אלהים שחרתיך). אפתח שפתי בנגינותי אל תוך ביתך, כי מבשרי אלהי צורי אחזה גבורתך (ראב"ע אפתח שפתי). הנפש כשתתבודד תנגן בנגינות המעציבות (ר"י חריזי, מוסרי הפלסופ' א יח). כל שכן שראוי למנוע נגינות הערלים שהם כלם זמה ונבלות הפה והם בנויים על יסוד התעות הנשים (ר"י בר' אנטולי, נשא). — ג) °הגבהת הקול והטעמתו על הברה מהברות המלה, בתנועה מהתנועות, accent: וכאלה הרבה כלם נגינתם מלרע (מנחם, ערך אפן). והחרוזים שיש להם טעם נגינות ראויים להיות משקל כל חרוז וחרוז שוה (ראב"ע, צחות ז:). הנגינות קרויין טעמים (רש"י מגי' ג.). הנרצה בשירי לשון הקדש הוא להטעים איזו דבר חכמה ומדה טובה בלשון צח וערב שקול ושוה הנגינות והחרוזים כי הנפש תתענג בשירים המופלגים (רמב"ח, הקד' דרכי נעם). ולכן ראוי לנו לדבר בטעמים משמם וצורתם ונגינתם וכו' מחלקים המאמר ומסדרים כל פסוקי המקרא להבנה טובה בנגינה נכונה (ר' קלוני', שער בטעמי המקרא, בסוף ספ' מקנ"א לר"א בלמשי). ושמו וצורתו (של הזרקא) דומים לנגינתו כי הנגינה שלו מתחלקת בקול נמוך וכו' (שם). ונגינתו (של השופר) נגינת הישר על פי ההמון (שם).

*אַבּוּב. — אילת השחר. — *אֵירוֹס. — *בַּטְנוּן. — גִּתִּית. — הֵימַן. — חָלִיל. — חִלֵּל, נגן בחליל. — חלק, *החליק באבוב. חמת, *חמת חלילים. — חִצֲצֵר. — חֲצֹצְרָה. — יְדוּתוּן. — יוֹבֵל. — יוֹנַת אֵלֶם. — יָתֵד, °יתדות הכנור. — כִּנּוֹר. — °כִּנּוֹרֶת. — *מַגְרֵפָה. — מוּת לַבֵּן. — מָחוֹל, *מין תֹף. — מֵיתָר, °מיתרי הכנור וכדומ'. — §מַכּוֹשׁ. — §מַכּוְשִׁית. — מֵן, מִנִּים. — מְנַעֲנֵעַ, מְנַעַנְעִים. §מַפּוּחִית. — מְצִלְתַּיִם. — נֶבֶל. — נְגִינַת. — *נִים, *נִימָה, נימי הכנור וכדומ'.  — עוּגָב. — עַלָמוֹת. — עָשׂוֹר. — °פְּסַנְתֵּר. — פָּרַט. — צִלְצָל, צֶלְצְלִים. — קרן. — שופר. — שושן, שושנים. — שליש, שלישים. — שמינית. — תֹּף. — תפף. — תקע.