נִצּוּל
°, ש"ז, — שה"פ מן נִצֵּל: הקשרתי יפי כתרים חמדת נצול מצרים הקימותי ברית בתרים נאו לחייך בתורים (שמעון בר יצחק, אהוביך, יוצ' לשבת חוהמ"פ). וחנני חן מוצהב בנצול צול רהב וכביר הצביר יהב תורי זהב (רשב"י הבבלי, אור ישע, יוצ' ב' פסח). — והשתמשו בו בזמן האחרון במשמ' השתמשות באיש יותר מהראוי בלי צדק וכדומ': Ausbeutung; exploitation.