נִצָּה

1, ש"ז נִצָּתוֹ, — כמו ב. נֵץ. נצת הגפן, Blüte, fleur, blossom: כי לפני קציר כתם פרח ובסר גמל יהיה נִצָּה וכרת הזלזלים במזמרות ואת הנטישות הסיר התז (ישע' יח ה). — והזית: יחמס כגפן בסרו וישלך כזית נִצָּתוֹ (איוב יה לג). — ואמר המליץ: במחבא רוחו יודעת כי כחתף תגוע טרם תישש כנצת הזית המושלכת באיביה (קטע כ"י מספר הגלוי לרס"ג מהגני').



1 ואולי הוא שם היחידה של נץ, כמו: אני — אניה, שער — שערה. עי' (Stade, Heb Grem., 185.)

חיפוש במילון:
ערכים קשורים