*, ניקור, ש"ז, מ"ר נִקּוּרִים, — שה"פ מן נִקֵּר, נִקּוּר עינים: זה (צדקיה) מת בנקור עינים וכו' וזה (שמשון) מת בנקור עינים (מד"ר ויקר' כ). — נִקּוּר אבני הרֵיחים: סריקת פשתן וניקור אבנים שאינן בגופה של קרקע (סוט' מו:). — ונִקּוּר התרנגולים בעִסָּה: עיסה בתוך הבית ותרנגולים ומשקים טמאים שם ונמצאו נקורים נקורים בעיסה (קדוש' פ.). — ועצם הדבר שנקרו בו עופות או נחשים: ניקורי תבשיל וקלח של כרוב וכל דבר שיש בו לחה אסור ר' שמעון בן מנסיא אומר זורק את הניקור ואוכל את השאר (תוספת' תרומ' ז יו). נקורי תאנים וענבים וקשואין והדלועין וכו' (תרומ' ח ו). דג ניקור אסור וכו' דג ניקור חי אסור (רב, ירוש' תרומ' ח ז). שאל יונתן בן חרשא איש גינוסר את ר"ג וחכמים ביבנה ניקורי רטב באביהן מה הן אמרו לו כל אותו הדקל אסור (שם, מעשר' א ב). — ומצוי בסהמ"א: משהרגיל היתוש ולמד בקול הקורנס הכיר בו ולא הניח ניקורו (רש"י גיט' נו:). — °נִקּוּר הבשר, הסרת החלב והגידים האסורים מהבשר ע"י חתוך ודקירה בסכין: היכי דפרעי טבחי שמנקרין ניקורין (רגמ"ה, חול' עו:). וצריך העצם של בוקא דאטמא ניקור כמו של בהמה (תשו' ר"י בר' יהודה לרש"י), מובא בהמרדכי, חול', סי' תרנט. טוב לקיים ולחזק תיקון הנקור שסדרו לעשות בבשר וכו' (שו"ת דבר שמואל סי' רל). ומכ"ש שיש לחכמי ישראל להחמיר ולקיים אופן נקור ירכי הבהמה וכו' ואבותינו רבותינו בעלי ההוראה ספרו לנו שבנקור הירכים צריך השגחה פרטית (לקט הקמח יד:). מי שניקר והלך לו ואין אנו יודעים אם הוא בקי בניקור ואין כאן מי שהוא בקי בניקור להראות לו (שו"ע יו"ד סה יג). אם הנשים נאמנות בניקור האחורים (רש"ל יש"ש א). — ובמשמ' נִקּוּי וטהרה, °נִקּוּר הקֵבה, הרקתה: ורפואתו שתיית המשקי' הקרים אחר ניקור האצטומכא (ר"מ אלדבי ש"א, נתיב ד' נו:·).