*, ש"נ, — א) בית נקובה, פי הטבעת בבהמות: כיצד צולין את הפסח מביאין שפוד של רמון ותוחבו מתוך פיו עד בית נקובתו ונותן את כרעיו ואת בני מעיו לתוכו (ר"י הגלילי, פסח' ז א). — ב) °ת"נ, שיש בו מטבע וסגולת הנקבה: ודומה לשער הזה מה שמביאין אותו העברים בלשון זכר במה שאין לו דעת מן הנקבה ובלבד מה שאין נקובתו אמיתית, ר"ל מה שאין לו רחם מזה אמרו השמש יצא (ר"י א"ת, הרקמה לט).