נָקוֹר
*, ש"ז, מ"ר נְקוֹרוֹת — מי שאומנתו לְנַקֵּר אבני הרחים: כל שעסקן עם הנשים לא יתייחדו עם הנשים כגון הסדרין וכו' והרוכלין והנקורות והחייטין והספרין והכובסין (תוספת' קדוש' ה יד). הצורפים והסריקים והנקורות1 והרוכלין והגרדוים (קידוש' פב.).
1 ופרש"י: מנקרי ריחים של יד שנשים טוחנות בהן.