ש"ז, — שה"פ מן נקף, — הַשָּׁרַת הזיתים מן האילן ע"י חביטה במחבט וכדומ': ונשאר בו עללות כְּנֹקֶף זית שנים שלשה גרגרים בראש אמיר (ישע' יז ו). כי כה יהיה בקרב הארץ בתוך העמים כְּנֹקֶף זית כעללות אם כלה קציר (שם כד יג). — ואמר הפיטן: בחורים מחטאת כנוקף נשלו מה יתרון כי דלו וממעון נחשלו (ר"א קליר, זכור איכה אנו שפתינו, קינ' לת"ב, מחז' איטלי' א' קע.).