ד. נָקַף

*, קל לא נמצא.

— הִפע', *הִקִּיף, — הקריב שני דברים זה אל זה, עד שהם נוקפים וחובטים זה את זה: אין מקיפין חרדל חריע אלא לחרסות בלבד דברי ר"מ ר' יהודה אומר לכל מקיפין חריע וחרדל ר' שמעון או' לכל מקיפין חרדל חריע חוץ מן התבואה רשב"ג אומר ערוגות קטנות מקיפין אותן חרדל חריע (תוספת' כלאי' ב ה). שתי אבנים שהקיפן זו לזו ועשאן שוקת (שם פרה ה י). אין מקיפין שתי חביות לשפות עליהן את הקדרה (ביצ' ד ה). שייר מקצת הגט וכתבו בדף השני וכו' הקיף ראשו של זה בצד ראשו של זה והעדים באמצע (גיט' ט ז). כיצד תולין אותו משקעין את הקורה בארץ והעץ יוצא ממנה ומקיף שתי ידיו זו על גב זו ותולה אותו (סנה' ו ד). נטל את הראש והקיף בית מליקתו למזבח (זבח' ו ה). איזהו עיקל כל שמקיף פרסותיו ואין ארכבותיו נושקות זו לזו (בכור' ז ו). אוכלת במעשר וקוצה לה חלה ומקפת וקוראה לה שם (נדה י ז). נטל עץ ארז ואזוב ושני תולעת וכרכן בשירי הלשון והקיף להם ראשי אגפים וראש הזנב של (צפור) שניה (נגע' יד א). אמר הקב"ה למשה משה השקף עיניך זה על גב זה וכו' הקף רגליך זה על גב זה הקיף רגליו זה על גב זה באותה שעה קרא הקב"ה לנשמה מתוך גופו (מד"ר דבר' יא). — והקיף שני דברים זה לזה לבדוק אם הם דומים זה לזה: אין מקיפין1 בבועי (רבא, חול' מו:)מקיפין בקנה (הוא, שם נ.)מקיפין בריאה (ר' יוחנן, שם)מקיפין בבני מעיים (רב שימי בר חייא, שם). — ובמשמ' חִבֵּר והדביק: אין מקיפין את פי הכלים בקסטרון מפני שהוא פתיל ואינו צמיד (תוספ' כלים ב"ק ז ג). במה מקיפים בסיד ובגפסים בזפת ובשעוה וכו' ובכל דבר המתמרח אין מקיפין לא בבעץ ולא בעופרת וכו' אין מקיפין לא בדבילה שמינה ולא בבצק שנילוש במי פירות וכו' ואם הקיף הציל (כלים י ב).

הָפע', *הֻקַּף, בינו' מֻקָּף, — שהוא קרוב, סמוך, מחֻבר ודבוק יחד: עיסה טהורה ועיסה טמאה נוטל כדי חלה מעיסה שלא הורמה חלתה ונותן פחות מכביצה באמצע כדי שיטול מן המוקף (ר' אליעזר, חלה ב ס). תוספת תרומה ניטלת מן הטהור על הטמא שלא מן המוקף ואינה מדמעת (ר' יהודה, תוספת' תרומ' ה ו). לא יאכל עד שיעשר שלא נחשדו חברים תורמין שלא מן המוקף (רשב"ג, תוספת' מעשר' ב ה). ספינות קשורות זו בזה מטלטלין מזו לזו אם אינן קשורות אעפ"י שמוקפות אין מטלטלין מזו לזו (שבת יא ה). שהתרומה אינה ניטלת אלא מן המוקף ואין ניטלת אלא מן הגמור (תוספת' בכור' א ו). בית שאור מוקף צמיד פתיל ונתון לתוך התנור (כלים ח ו). שתי חביות ובהן כשני חציי זיתים מוקפות צמיד פתיל ומונחות בתוך הבית (אהל' ח ו). כלי חרס המוקף צמיד פתיל שאינו מציל על טומאה שבתוכו מלטמא (חול' עא.). לצלוחית של אפופילסימון מוקפת צמיד פתיל ומונחת בזוית ולא היה ריחו נודף (ר' ברכיה, מד"ר בראש' לט).



1 ופרש"י: בועה שניקבה בריאה וכו' אין מביאין בועה אחרת להקיף ולקרב אצלה ולנוקבה ולראות אם מראה הנקבים שוים, ע"כ. והרמב"ם ביד החזקה משתמש בכל מקום בהפעל מדמים במקום מקיפים, וכן גם בטור ורוב הפוסקים.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים