*, ש"נ, רק מ"ר סְיָפוֹת, סייפות, — פירות מאֻחרים וגרועים, הפך מן בכורות: בשלשה פרקים משערים את הכלכלה בבכורות ובסיפות1 ובאמצע הקיץ (תרומ' ד ו). בבכורות וסייפות אסורות באמצע קייץ מותרות (ר' יעקב, תוספת' שם י ב). הבכורות והסייפות בגינה חייבות ובבקעה פטורות ואלו הן הבכורות עד שלא ישימו שומר והסייפות משיקפלו המקצעות (שם דמאי א ג). פגי ערב שביעית אין חולקין אותן בשביעית בסייפות מותר מפני שמלאכתן בקור ובכפניות מותר (שם שביע' ג כא). פגי הסייפות מטמאין טומאת אוכלין (שם עוקצ' ג ו). לאריס רע שהיה אוכל את הבכורות ומכבד למלך את הסיפות (מד"ר בראש' כב, תיאוד'). — ובסהמ"א: הבכורות והסייפות שבבקעה פטורין מן הדמאי (רמב"ם, מעשר' יג ב).