סִיפְוָנִית
*, ש"נ, סיפוונית, מ"ר סִפְוָנִיּוֹת, — הפירות האחרונים, כמו סְיָפָה, סֵיפָן: אוכלין על הרחיפין ועל הדיפרא אבל לא על סיפווניות1 (ר' יוסי, תוספת' שביע' ז יה). דבש תמרים ויין תפוחים וחומץ ספוניות2 ושאר מי פירות של תרומה ר' אליעזר מחייב קרן וחומש (ברכ' לח.).
1 [כך בכ"י א"פ ובדפו' שיפוניות.]
2 [פירש"י סופי ענבים שאין מתבשלים עולמית ועושים מהן חומץ, ע"כ. ועי' סוף מ"ר. ובכ"י מינכ' הגרסה סתוניות. וכן במשנה (תרומ' יא ב) וב (חול' קכ:) עי"ש ברש"י. ומשנ' (נדר' ו ט). ועי' בהערת ד"ס לברכ' שם.]