סִכְסַכְתִּי, יְסַכְסֵךְ, פ"י — עשה שיסתבכו זה בזה, גרם בלבול1, verwirren; confondre; to confuse: וישגב יי' את צרי רצין עליו ואת אויביו יְסַכְסֵךְ ארם מקדם ופלשתים מאחור ויאכלו את ישראל בכל פה (ישע' ט י-יא).  וְסִכְסַכְתִּי מצרים במצרים ונלחמו איש באחיו ואיש ברעהו עיר בעיר ממלכה בממלכה (שם יט ב). — ובמדר': ג' יורדין לגיהנם ואין עולין הבא על אשת איש והמלבין פני חבירו ברבי' וכו' והמסכסך בין איש לאשתו להביא מריבה ביניהם (מדר' גיהנם, ביהמ"ד ילינק א). — ובסהמ"א: מגוי אל גוי שאני מסכסכן זה בזה (רש"י, ירמ' כה לב).  ונרגן מפריד אלוף ובאין נרגן ישתק מדון הם שדעתם להרע ומסכסכים בין בני אדם (ר"י א"ת, ספ' השרש' לריב"ג, רגן). — ואמר הפיטן: סוגה סכסך מפיגיה יסד בית חוגגיה סחור באתנני מוגיה התאנה חנטה פגיה (מחז' איטל' א, קד.).  מסכסכת ומבקשת דברי ריבות (ר"י אברבנאל, מ"ב יא כ).  איש נרגן יסכסך רעים ובין אחים מדנים ישלח (ב"ז, ב"ס כח ח).  וסכסך אל זועם אש במים ומים ביבשה ונלחמו השמים בארץ (מאפו, אה"צ כו). — *סִבֵּךְ ע"י קשירה בחבלים או רשת וכדומ': כל אותו היום היה עשו צד צבאי' וכופתן ומלאך בא ומתירן ועופו' ומסכסכן ומלאך בא ומפריחן (מד"ר בראש' סז). — ובסהמ"א: וכשתפול שם (הזבוב בתוך קורי העכביש) יוצא (העכביש) ומסכסכת אותה ביריעה עד שתחלש וכו' וכשתרעב (העכביש) תשוב לצוד אך לא תצוד עד שתתקן מה שנשחת מהיריעה בסכסוך ההוא (יוסי ישר' פורליו, תולדות אדם ג לג, כ"י בריט' מוז').  ואח"כ יוצא ומסכסך היריעה עד שילכד בפח הוא ברגליו (אבי הרלב"ג, שעה"ש ו, מין העכביש). — ובמשמ' ערבב ובלבל ע"י נענוע, ואמר הפיטן: יצר שוקט אל שמריו יסכסך להמיר ריחו (ר"י הלוי, ירצה צור).  ואם תכה בבטן לא יהיה לו קול אבל אם תסכסכהו ישמע ממנו קול מים המסוכסכים (קאנון ג יד ד ח). — ב) *חִכֵּךְ ושפשף: מביא קיסם שראשו חלק ומנענע באותו מקום אם מסכסך2 בידוע שזכר הוא ואם לאו בידוע שנקבה היא (נדה כה:). — וסכין פגומה: אין בה (בסכין) אלא פגימה אחת אם היתה מסכסכת ושוחטת כשרה אם חונקת פסולה (תוספת' חול' א ז). — סִכְסְכָה הדליקה, האש, שפשפה ולחכה, אחזה בכל פני הדבר השרוף: מעשה שעיברה הדליקה עד הירדן שהיתה קשה במה דברים אמורים בזמן שקפצה אם היתה מסכסכת והולכת או שהיו עצים מצויין לה אפילו עד מיל הרי זה חייב (שם ב"ק ו כב).  מיד ירדה אש וסכסכה ספסלו של רבי (חגי' טו:).  ואש להוב יוצא ובוער בשרי אוה"ע ומתישין כחן ומסכסכין רוחם ומכשילין חילם (מדר' ה' בחכמה יסד ארץ ב, ביה"מ ילינק ה). — ואור: פתילות שאמרו חכמים אין מדליקין בהן בשבת מפני שהאור מסכסכת בהן3 (רבא, שבת כא.).  וטעם איסור כל אלו הפתילות הוא מפני שאין השלהבת עולה יפה והאור מסכסכת בהן ואין אורה צח (אבודרהם, מעריב של שבת ופירושה נג:).  אין עושין פתיל לנר של שבת בין נר שעל השלחן בין כל נר שמדליק בבית מכל דבר שהאור מסכסך בו פי' שאינו נאחז אלא נסרך סביביו והשלהבת קופצת ודולגת4 (טואו"ח, שבת רסד).  ואם הגמל הולך ומסכסך האש בכל הבירה חייב בכולה נזק שלם וכו' ואם לא סכסך בכל הבירה אלא הדליק במקום אחד וכו' (לבוש, נזקי ממון תיז יב).  ועי' ספסף.

— פֻלפ, °סֻכְסַךְ, רק בינ' מְסֻכְסָך, מסוכסך, נק' מְסֻכְסֶכֶת, מסוכסכת, — א) שסכסכו וסבכו אותו: וכן הן אומרים אל תסמכו לנו מן המסכסכין את הדברים זה בזה כמטוה מסוכסך (ערוך, ערך חמס). — ואמר הפיטן: הדורים בצאתם מעם מסוכסך מחסה מעליהם לא נחשך (אאמיר מסתתר, יוצ' שה"ג).  לא ידי אבי אף לא ידי אמי חורגתי היו בעצם המעל הזה כי אם מקרים מסוכסכים ילידי יום (רמא"ג, דביר, ריב משפחה ב). —  ובמשמ' מעורבב: וישתה מן החלב המסוכסך החמוץ (קאנון ג יג א ד).  ואם תכה בבטן לא יהיה לו קול אבל אם אם תסכסכהו ישמע ממנו קול המים המסוכסכים (שם יד ד ח). — וּמְבֻלְבָּל: ובלב עזריקם המו ויחמרו מחשבות מסוכסכות (מאפו, אה"צ טז).  דמי בנימין התחילו מרתיחין בו והיה מתנודד מסוכסף ושוקק כתרנגולת זו שאחזה בולמוס של רביצה על ביצים בימי אביב (ר"מ מוכ"ס, מסעות בנימין השלישי, הפרדס ג 68). — ב) כמו ב) פִלפ', — סכין מסוכסכת: ושאין בה אלא פגימה אחת אוגרת פסולה מסוכסכת5 כשרה היכי דמיא אוגרת היכי דמיא מסוכסכת (חול' יז:).  ואם שחט שחיטתו פסולה מסוכסכת לא ישחוט בה לכתחילה (שם).  אם המסוכסכת עומ' אצל הקתא צריך שיביא ולא יוליך אבל אם היא באמצע הסכין פסולה בכל ענין (לנדא, האגור נב::). — ומ"ר: ואין בה חילוק בין אוגרת למסוכסכת שאפי' כולם מסוכסכות פסולה (רש"י, חול' יז:).

— הִתפלפ', °הִסְתַּכְסֵךְ, רק בינ', מִסְתַּכְסֵךְ, — נסתבך: כפקיעיות של מטוה בזמן שמסתבך קורין אותו בארמית (סרמוסי) (ערוך, ערך חמס).  והנוז על שני פנים או [באריגה] או תכיפה במחט ולא מצינו ללשון הזה עיקר אילא באגדה שלויקרא לבן מלך שנזז לבו עליו ונטל את הצפורן לחתור על אביו ומפרשין אותו לשון סיבוך כדבר שהוא מסתכסך או מסתבך (תשו' הגא', הרכבי מט).  האשכים כמו שידעת שני אברים ראשיים יולד בהם הזרע מהליחות הנוזלות אליהם בעורקים כאלו הוא מותר מן המזון הרביעי שבגוף כולו והוא בשל הדם מסתכסך בהם הרוח ובמעברים אשר לביצים מן העורקים (קאנון ג כ א א).