°, ש"ז, מ"ר סִפּוּקִים, — כמו סָפֵק: ודברים הם בספוק למטה מספר יצירה (ר"י א"ת, הכוזרי ה יד). ולא תחשוב שהם יאמרו בספוק כי השמות אשר יאמרו בהסתפק הם אשר יאמרו על שני דברים שביניהם דמיון בענין אחד והענין ההוא מקרה בהם ואינו מעמיד עצם כל אחד מהם (ר"ש א"ת, מו"נ א נו). ודקדקו מדבריו שני ספוקים מאמרו על ענין זה ונבון תחבולות יקנה (ר"י בר' אנטולי, מלמד התלמיד' הקד' ב:). איפשר שנשמש מאמרות מליציות ואנחנו לא נרגיש ותדחינה אותנו אל הסיפוק (רש"ט פלקירא, ראשית חכמה 39). אבל כתבו החכמים ששם נביא נאמר על משה ועל זולתו מהנביאים בשתוף השם ומהם אמרו שהיה השם בהם בספוק (ר"י אברבנאל, מ"א יט). הנה התבאר מכל זה שהדמויים שזכרו חז"ל שהיו בין משה ואליהו לא היו בהשואה כי אם בפחות ויתר רב על דרך הספוק או השתוף (שם).