סִפּוּקִי
°, ת"ז, מן ד. סִפּוּק, — של סָפֵק, שיש בו ספק, zweifelhaft; douteux; doubtful: לקיחת הטענה לנכונות הסברא או לנכונות המעשה לא במאמר ספוקי כי זה בלתי נאות בזאת המלאכה (באור ספ' השירים לאריסטו)1.
1 [כך מצֻין בכ"י המחבר.]
°, ת"ז, מן ד. סִפּוּק, — של סָפֵק, שיש בו ספק, zweifelhaft; douteux; doubtful: לקיחת הטענה לנכונות הסברא או לנכונות המעשה לא במאמר ספוקי כי זה בלתי נאות בזאת המלאכה (באור ספ' השירים לאריסטו)1.
1 [כך מצֻין בכ"י המחבר.]