*, סיפוק, ש"ז, שה"פ מן א. ספּק, — הכאת הידים זו בזו: ולא מספקין סיפוק שהוא מחמתו כמה דאת אמר ויחר אף בלק אל בלעם ויספק את כפיו (ירוש' ביצ' ה ב). — ובסהמ"א: משמוע ספוק היד על ערפך ירעשו הרואים מקול תוק[עי ב]פס על מוח ראשך ינודון העברים מצרמם (רסע"ג, מספ' הגלוי רל). ישבר ידיו וזרועותיו בספוק כפים בבכי (רש"י, ישע' כה יא).