1, ש"ז, — בדקדוק, חִבור וקשור, Konjunktion; conjonction; conjunction: ויעש גם הוא מטעמים ותהיה לעטוף במקום הואו (ר"י א"ת, השרש' לריב"ג, גם). לא בענין עטוף אך בענין שכל מאוחר מהם טעם לאשר לפניו (ר"ש א"ת, יקוו המים לו). — וו הָעִטּוּף, וו החבור: ומה שהיה מן ווי העטוף דינה להיות בשבא ונפלה (ר"י א"ת, הרקמה טו, 102). ומה שהיה דינה מן ווי העטוף להיות בשורק כמו ושמרתם לעשות וכו' (שם 103). כאשר תהיה ואו העטוף במלה גבוהה ר"ל מלעיל תהיה הואו ההיא ברוב דבריהם קמוצה (שם 118). אך כאשר לא יהיה ענינה העתידות ולא יהיה בה ואו העטוף השבאית מלתה תהיה מלעיל (שם 202).