ב. עִטּוּף

°, ש"ז, שה"פ מן א. עטף, — התעלפות: ויתחדשו הגעש והקיא ודפיקת הלב ועטוף ואם יגברו בהן אלה המקרים וכו' (נרבוני, ארח חיים במורסות, כ"י ביהמ"ד שכטר 412 ). ואם החום חזק ויפחד מהעטוף ימשח באחרים העצלים (שם בקדחת הדקה). רפואת העטוף להריח סמי הריח ורדים והדס וכו' (שם בהריון). רפואתו (של האש הפרסי) בהתחלה להקיז במקום המתחלף אשר מנגד עדי יתחדש העטוף ויוכל  לשרוט המקום אחרי ההרקה (שם בחליי הפרקים)

חיפוש במילון:
ערכים קשורים