ג. עָטוּף

°, ת"ז, מחֻבר: ולא יהיה וגדרות צאן עטוף על כרות רעים אלא על נות לבדו (ר"י א"ת, השרש' לריב"ג, כרה). ודע כי ומורט תאר לגוי עטוף על ממושך (שם מרט). ואמרו ראה בטוב מקור והוא עטוף על אמרו בשמחה לא על אנסכה (שם נסך). ואמרו כוכב אלהיהם רומז אל שבתו או אל זולתו וכו' וכוכב עטוף על מה שלפניו (שם סכת).

חיפוש במילון: