ש"ז, עָצְבְּךָ, — א) כמו עֶצֶב א): והיה ביום הניח יי' לך מֵעָצְבְּךָ ומרגזך ומן העבדה הקשה אשר עבד בך (ישע' יד ג). חקרני אל ודע לבבי בחנני ודע שרעפי וראה אם דרך עֹצֶב בי ונחני בדרך עולם (תהל' קלט כג-כד). בי ילדתי בְּעֹצֶב (דהי"א ד ט). — ובסהמ"א: וכעס ירבה עוצב בי קמה וגם נצבה תסובנו מחשבות לבי לאלם אלומות אהבה (רשב"ג, תק' מדה"נ כ). הבטחתו אני מלכך מחזיקך ובתום מוליכך מעצבך מניחך כמוצא חכך (גנזי שכטר ג, דודסון 45).