עִקֵּל

*, עיקל, ש"ז, — אדם שרגליו כפופות,Krummbeiniger; bancal; bandy-legged person: איזהו עיקל כל שמקיף פרסותיו ואין ארכובותיו נושקות זו לזו (בכור' ז ו). שבר רגל אין לי אלא שבר רגל מנין לרבות הקישן והעיקל והקילבן ת"ל או שבר רגל (שם גמר' מה).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים