* 1, פעו"י, — הכריז בצבור, הצהיר2, (öffentlich) verkünden; proclamer; to proclaim, — א) פָּרַס את שמע, פָּרַס על שמע, הכריז והצהיר בצבור בקול שמע ישראל יי' אלהינו יי' אחד3: אין פורסין את שמע ואין עוברין לפני התיבה ואין נושאין את כפיהם וכו' פחות מעשרה (מגי' ד ג). המפטיר בנביא היה פורס על שמע והוא עובר לפני התיבה והוא נושא את כפיו (שם שם ה). קטן קורא בתורה ומתרגם אבל אינו פורס על שמע ואינו עובר לפני התיבה ואינו נושא את כפיו, פוחח פורס את שמע ומתרגם אבל אינו קורא בתורה ואינו עובר לפני התיבה ואינו נושא את כפיו, סומא פורס את שמע ומתרגם, רבי יהודה אומר כל שלא ראה מאורות מימיו אינו פורס על שמע (שם שם ו). הפורס על שמע והמברך על הפירות ועל המצוות לא יענה אחר עצמו אמן (תוספת' שם ד כז). הפורס את שמע והעובר לפני התיבה והנושא את כפיו וכו' לא יענה אחר עצמו אמן ירוש' ברכ' ה ד. המפטיר בנביא הוא פורס על שמע, באיזה שמע אמרו בשמע של ספר תורה (סופר' יד ח). ויש אומרים פורס את שמע שיאמר יוצר אור וקדוש (שם שם יד). וקטן שאינו פורס את שמע אין יכול לאמר קדוש כיוצא4 ביחיד אבל בצבור עונה עמהן וגדול פורס את שמע יכול לאמר קדוש (שם טז יב). וכיצד אמרו שירה וכו' כסופר הפורס על שמע בבית הכנסת שהוא פותח תחילה והן עונין אחריו (ר' נחמיה, סוטה ל:). בנוהג שבעולם עשרה בני אדם נכנסין לבית הכנסת ואין אחד מהן יכול לפרוס על שמע ולעבור לפני התיבה ואחד מהם יודע דומה כשושנה בין החוחים (מד"ר ויקר' כג; שם שה"ש א, כשושנה). אם היה קולך ערב הוי פורס על שמע ועובר לפני התיבה (תנחו' בובר, ראה ט). — ובסהמ"א: וכיון שבטלה גזרה והיו פורסין על שמע כתקנה ומתפללים בקשו לסלקה (את שמע שבקדשת שבת ויו"ט) כל עיקר שהרי חזרה ק"ש למקומה (בשם רב שר שלום גאון, סדר רע"ג הפלס א, קלט:). וכן לא יהיה אחד מברך ברכת שמע והכל שומעים ועונין אחריו אמן אלא בעשרה וזה הוא הנקרא פורס על שמע (רמב"ם, תפלה ח ה). ובמדינות אלו אין נוהג הפורס על שמע לומר כל ברכת יוצר אור אלא אומר קדיש וברכו (לבוש או"ח סט א). — ב) פָּרַס את הפסח, העצרת, החג, הכריז את בוא הפסח, הכריז על החג5, רק בצורת מקור, בִּפְרֹס: בשלשה פרקים בשנה תורמין את הלשכה בפרוס הפסח בפרוס עצרת בפרוס החג6 והן גרנות למעשר בהמה (ר' עקיבא שקל' ג א). שלש גרנות למעשר בהמה בפרס הפסח בפרס העצרת בפרס החג (הוא, בכורות ט ה). ומתריעין על האילן בפרוס הפסח (תוספת' תענ' ב ח). בשלשה פרקים מוכרין את הזרע בפני הזרע ובשעת הזרע ובפרוס הפסח (ר' יהודה, שם ב"מ ד יח). ובג' פרקים מוכרין את היין בפרס הפסח ובפרס העצרת ובפרס החג (שם שם, נוסח הדפו' וכ"י וינה). מתריעין על האילנות בפרוס הפסח, על הבורות שיחין ומערות אפילו בפרוס החג (ת"ר, תענ' יט:). — ג) בינ' פעו', °פָּרוּס, גלוי ומפֻרסם: פרוס ומפורסם העד על כי עשה ה' ישועה עמם (יהודה הדסי, אשכל הכפר רכט אות פ).
1 [עי' בהערה הבאה.]
2 [בבאור הצרוף פָּרַס על שמע, פרס את שמע, עסקו חכמים ומפרשים מרֻבים, קדמונים ואחרונים, ועי' בחמר הרב המובא במחקר של אלבוגן (JQR 1907, עמ' 922 וכו'; Elbugen, Stud, עמ' 3 וכו'; D. jüd. Gottesdienst עמ' 496 וכו' ולאחרונה במאמרו של פינקלשטיין (JQR NS XXII, עמ' 387 וכו'; שםXXIII, עמ' 29 וכו') על משמ' הפעל פָּרַס בצרופים פורס על שמע, בפרוס עצרת, בפרוס הפסח, בפרוס החג. ובלי ספק צדק פינקלשטיין בהוכחותיו שמשמ' הפעל פָּרַס בצרופים אלו היא הכריז, הצהיר בפמבי. לבאור מקור ההוראה הזאת מורה פינקלשטיין על משלי יג יו: וכסל יִפְרֹשׂ אולת (עי' ערך א. פָּרַשׂ) , אך גם מצד הלשון וגם מצד הענין קשה לקבל קשר זה. אין ספק שפעל עברי זה, פרס, נגזר מן היונ' פרהסיא παϱϱησία, כשם שנגזר פָּרַן מן φέϱνη, סָקַף, הסתקף מן συϰοφαντία (עי' פסק, הערה) , וכן אין גם פרסם (אך עי' שם בהערה) אלא צורה אחרת של פעל זה. וכשם שנמצאה על יד פָּרַן, פַּרְנֵת בסור' הצורה פרני מיונ' φέϱνη, כך נולד על יד הצורות שבעבר' פָּרַס, פַּרְסֵם, בסור' פרסי במשמ' הכריז מן παϱϱησία, וכן משמש בעבר' של הקראים בינ' פעו', פָּרוּס במשמ' גלוי ומפֻרסם.
ומכאן שאין ג. פָּרַס זה אלא: הכריז בפרהסיה.
ואמנם המפרשים הקדמונים הבינו את פריסת שמע לא כקריאת שמע דוקא, אלא כאמירת ברכות שמע וביחוד ברכת יוצר אור וברכו הקודמת לה. יש שקשרו את זה עם דברי ת"י (ש"א ט יג) ופריס נכסתא (נ"א: יפריס מזונא ועוד) כתרג' של יברך הזבח. כך הערוך ואחרים. ויש שפרשו מלשון פרס במשמ' חצי, שאומר מחצית הברכות שלפני שמע; כך רש"י ואחרים. ועי' ספר המכתם על מס' מגלה לר' דוד ב"ר לוי, הוצ' גרוסברג, יא: . ולפי זה יש להבין את שמוש צרוף זה בספרות ההלכה.].
3 [במקורות נמצא גם פָּרַס על שמע, וגם פָּרַס את שמע, ופינקלשטיין מוכיח שהצורה את שמע מצויה במקורות הקדומים לא פחות ואולי יותר מן הראשונה השגורה היום. ואמנם אין הצורה פרס על שמע מֻטעית, כי כן אפשר לאמר אף הכריז דבר, פרס דבר, וגם הכריז על דבר, פרס על דבר, בהבחנה זו, שהכריז דבר פרושו: אמר מלים אלו בפרהסיה, בעוד שהכריז על דבר כונתו לענין, כלו' הכריז שהדבר כך וכך. וכן נראה שהאומר פרס את שמע התכון לאמר: פלוני אמר את שמע בקול; ואלו האומר פרס על שמע כונתו: פלוני הכריז על תכן שמע, השמיע כי ה' אלהינו ה' אחד. ואמנם גם לפי זה אפשר שהצורה פרס את שמע קדמה לחברתה. וכן מקביל לזה הצרוף בפרוס החג וכדו', כלו' בּפְרֹס את החג. ומתכן המקורות נראה שהיתה לקדמונים דרך ידועה להכריז את שמע בקול ובנעימה ואולי אף בתרגום (ז"א בבאור) ולא כל אדם ידע לפרס כהלכה.]
4 [הגר"א גורס: ביוצר, כלו' בברכת יוצר אור.]
5 [עי' בהערות לעיל; ויש שמנקדים בְּפֵרוּס (משנה מנק' ליוורנו שקל' ג א; וכן בוקסטורף במלונו) , ואינו נראה ביותר, הואיל ואין הפעל ג. פָּרַס נמצא בבנין פִע'. ויש שנקדו בִּפְרַס (משנה ליוורנו, בכורות ט ה), פְּרוּס (יסטרוב במלונו) , פָּרוּס (לוי).]
6 [בירוש' למשנה זו: א"ר אבהו כל הן דתנינן פרס פלגא, פלגא דל' יום קודם למועד, ע"כ. כלומר חמשה עשר יום קודם החג. ועפ"י זה הבינו את הבטוי המפרשים הקדמונים.].