* 1, פיו"ע, ― פִּשְׁפֵּשׁ בדבר או במקום, חִפֵּשׂ בו יפה יפה, absuchen, nachforschen; recherceher, fouiller; to search, enquire: אחד יצא מעיר פלונית מפשפשין באותה העיר, אם לא יצא משם אלא הוא תינשא אשתו (תוספת' יבמ' יד ח). ביהודה בראשונה היו השושבינין מפשפשין במקום החתן ובמקום הכלה2 (ר' יודה, ירוש' כתוב' א א). אם בשפישפש ומצא הרי מצא אם בשלא מצא הרי פישפש ולא מצא (שם שם). מה שעירים הללו יורדים על עשבים ומפשפשין בהם3 כדי שלא יתליעו, כך הוי מפשפש בדבר תורה כדי שלא תשכחם, א"ל רבי יעקב ברבי חנינה לרבי בא ונפשפש בהלכות4 בשביל שלא יעלו חלודה (ספרי דבר' שו). בשר ודם מפשפש שטרותיו אם מצא שמתחייבים לו בני אדם הוא מוציא שטרותיו וגובה מהם ואם מצא שהוא חייב לאדם כובשו ואינו מוציאו (מדר' שמות כה). אמר שלמה על כל אלה עמדתי ופרשה של פרה אדומה חקרתי ושאלתי ופשפשתי אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני (שם במד' יט). ― ובהשאלה פִּשְׁפֵּשׁ בעצמו או במעשיו , בדק את לבו ואת מעשיו שמא חטא, הרהר בתשובה: היה בא אצל הכהן והכהן אומר ואמר לו צא ופשפש בעצמך וחזור בך שאין הנגעים באין אלא על לשון הרע וכו' (תוספת' נגע' ו ז). אם רואה אדם שיסורין באין עליו יפשפש במעשיו שנאמר נחפשה דרכינו ונחקורה ונשובה עד ה', פשפש ולא מצא יתלה בבטול תורה (רבא או רב חסדא, ברכ' ה.). נמנו וגמרו נוח לו לאדם שלא נברא יותר משנברא, עכשיו שנברא יפשפש במעשיו, ואמרי לה ימשמש במעשיו (ערוב' יג:). ויאמרו איש אל אחיו אבל אשמים אנחנו וגו', שהיו מפשפשים בעצמם למה אירע להם תפיסת מצרים (מד"ר במד' יב). ― ופִשְׁפֵּשׁ את האדם, חפש בבגדיו ובכליו: ביהודה היו מפשפשין את החתן ואת הכלה5 שעה אחת קודם שיכנס לחופה6 (תוספת' כתוב' א ד). ― ובאדם: נכנס לתרום את הלשכה מפשפשין בו בכניסה וביציאה ומדברין עמו משעה שנכנס ועד שעה שיצא (שם שקל' ב א). ― ובסהמ"א: מה עשה (פרעה) חזר ופשפש בספריו ולא מצא כתב משליחות (מדרש ויושע, ס' דברי חכמים, ד). ודקדקו עם חכמי ארץ ישר' בסוד העיבור ופשפשו וחיפשו בזו עד שנתבוננו בו יפה יפה (קטעי וכוח בן מאיר, JQR NS V, עמ' 547). הואיל ולא פשפשו בדבר גובין מנכסין משועבדים (רגמ"ה, ב"ב מ ב.). והיה מפשפש כל מעיו אם יש בהן כאב והיה מתחלש ומתעלף כל כך עד שאשתו בוכה עליו ותולשת שערה מחמת דאגה (רש"י, נדר' נ:, ד"ה שמואל). כיון דקבע הלכה אז אין לפשפש7 בדבר (רשב"ם, ב"ב קל:, ד"ה הלכה). אבל משהורה לעשות שוב אין לפשפש אחריו (הוא, שם שם, ד"ה ומר סבר). וכותבין שטר טירפא למלוה שילך ויפשפש אחר קרקעותיו של לוה (הוא, שם קסט., ד"ה והאמר רב נחמן). לא אשקול ולא אראה אחר פלוני כי כולם נאמנים ואיך אפשפש אחריהם ואחשוד אותם וכו' (ספר חסידים תתתתשלו). וראיתי אותו ששבו פניו פני זעם ומפשפש8 בזקנו ואמרתי בלבי אורייתא היא דמרתחא ליה (הקנה, ענין ודוי, כו:). כשנולד הנער מגדלות אותו בעריסה ומניחות ידיהן על ראשו ומפשפשות9 ראשו לפיכך ראשיהן עגולים (ר"י עקנין, ספר מוסר כ יד). חובה על האדם לפשפש במעשיו ולזכות את פעליו ולטהר טומאת לבו קודם שיגיעו לפני חוקר הלבבות ובוחן הכליות ויודע הנסתרות (שם שם יח). ― ואמר הפיטן: פשפשתי בבית גנזי פנקסים וספרים פן אמצא החתן שאתם מספרים (ר"י טוב עלם, אז כארשת, זול' שבת הגדול). בפשפשנו מעשים והנם מכוערים רתת אחזתנו חבלים וצירים (שמואל, שחרנוך, סליח' ג עשי"ת).
1 [יש מחברים פעל זה עם מִשְׁמֵשׁ, מן משש, ואולם אין להתעלם מן הקשר שבין הפעל הזה ובין ש"ז א. פִּשְׁפָּשׁ. וכנראה קדם שם הרמש, המצוי אף בסור', פעל, שאינו בלשון זו אלא בארמ' של יהודים בלבד. ולפי זה פִּשְׁפֵּשׁ בעקר משמעותו הוא כמו ג. פָּלָה (עי' הערות לערך זה), חפש רמשים ושרצים, טהר מרמשים. ואמנם אף השם רֶמֶשׂ, שהוא נַמַשֻׁ באשור' מן נַמָשֻׁ, רָמַשׂ. הלך וזחל, נַמְשִׁשֻׁ, רומש ושורץ, בלשון זו, הוא גם כמו משמש (משמש ובא) בעבר', ובמובן זה אין פשפש(ים) אלא משמוש של שרצים. ובאשור' משרש זה גם נַמַּשְׁתֻּ, שעקרו מַמַּשְׁתֻּ, מין ממיני העכביש, והיא כנראה השממית (משלי ל כח).]
ב ספרי דבר' שיח): משל לאדם אחד שהיה לו עגל והיה משפשפו ומגרדו, ת"ל: משפשפו.]
2 [עי' הערה 6.]
3 [ב מדר' תנאים, הופמן, דבר' לב ב): ומנקין אותן ומפשפשין אותן.]
4 [שם: את ההלכות.]
5 [בירוש' (עי' לעיל) : במקום החתן ובמקום הכלה.]
6 [בדפוס': בראשונה היו וכו' ג' ימים קודם לחופה, ופרש בעל מנחת בכורים: מחפשין ג' ימים קודם לחופה ושלא ינהגו מנהג רמאות שלא מכין מפה בדם והחתן שלא יכין מפה בלא דם ויחליף את המפה שעם הדם.]
7 [השוה גם א. פִּקְפֵּק, הערה.]
8 [אולי צ"ל: וממשמש.]
9 [ומשפשפות?]