* 1, ש"ז, — עֲרֵמָה: צבר של קורות שחישב עליהן מאתמול מותר לטלטלן (ר' יוסי בן שאול, ירוש' שבת ד ב). צבר את העפר והביא מכברות וכבר את הצבר האחד ולא מצאה (את המרגלית) (מד"ר רות, סוף). — ובסהמ"א: תנן התם באהלות פ"ג וכו' וכן צבר2 של קורות צבורות זו על זו (ר"ח סוכ' כ:). — ואמר המשורר: חשקה... כדינר מן הצברים חשים כמותם משקל עקרים (חרוזי אבן סינא, הנהגת הבריאות בזקנים).