° 1, פ"ע, —  כמו צָבָה: צבתים הוא לשון רבים ויחיד צבת ותי"ו הוא במקום ה"א ונקרא צבתים כי הם עמרים זה על גבי זה צבותים ונפוחות (שלמון בן ירוחם, פרוש רות, ספ' זכר' פוזננסקי, פז). מורסא תתחדש בכלל הראש והפנים כאשר יצבות כולן (פרוש אבן רשד על חרוזי אבן סינא). ולכן הב"ה שחופש כל חדרי בטן רצה שתצבות בטנה ששם מחשבתה הרעה (תולדות יצחק להרי"ץ קארו, נשא, אמשט', ק"א:).