ג. צִיב

° 1, ש"ז, מ"ר ציבים, —  שְׁבָבִים, קִסְמֵי עץ, ואמר המשורר: ממני תלקט ציביך ותבשל בו ציביך (עזרא הבבלי, תוכח' מוסר יד, פו:).



1 [עפ"י הארמ' שבתו"מ.]

חיפוש במילון: