*, צִיבְחַד, צִבְחַד, צבעד (ובט"ס ציבחר, צבחר), — צִיב אֶחָד מדבר, רק חוט אחד מן הפקעת, ובהשאלה: מעט, מקצת, wenig; (un) peu; a little, few : אם אין את מוותר ציבחד1 לית עולמך יכול קאים (מד"ר ויקרא י). אמר לו (החולה לרופא) אם שהית עוד צבחד1 נפשי נפסקת (מדרש תהלים ו). — ואמר הפיטן: צבחד1 הנאמר, די לנו למשמר (חנניה אליקים ריאיטי, אשמחה אעלצה, לפורים קטן, אילת השחר, 96).