°, ש"נ, —  שה"פ מן ב. צִיץ, פעֻלת המציץ ומביט: אבל הציצה אינה כל כך, שענין הצצה הוא למקום רחוק ועל כן נקרא ציץ שמציצין לראותו (ר"א בדרשי, רותם תכנית, הבטה וכו').