ג. צַר

ש"ז, — כמו צֹר: אשר חציו שנונים וכל קשתתיו דרכות פרסות סוסיו כַּצַּר1 נחשבו וגלגליו כסופה (ישע' ה כח). — ואמר המשורר: פני ענו ויום ערך קרב מצחו כחוזק צר (רמב"ע, תרשיש א, 24).



1 [ויש גורסים כַּצֹּר ועי' צֹּר.]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים