°, צָר, ש"ז, —  זכר מן ב. צָרָה, במשמ' בעל שני של האשה: כאשה תחלוף בעלה בכל עת והיא תחתיו תבקש להמירו ואם תקח לזה לא תעמוד היא כרגע עד אשר תקח לצרו (רש"ט פלקירא, המבקש הקדמ').