ש"ז, מ"ר סמי' צָרֵי, — כמו ג. צָרָה, במשמ' קול צעקה: כי מעלת הלחות בבכי יעלה בכי כי במורד חרנים צָרֵי צעקת שבר שמעו (ירמ' מח ה).