קְדִידָה

*, ש"נ,—  שה"פ מן קָדַד, קִדֵּד, כמו קִדּוּד קְדִידַת קָנֶה: כי הא דשאל רבי יוסי בן נהוראי את רבי יהושע בן לוי קדידת1 קנה בכמה, אמר משנה שלימה שנינו עד כאיסר האיטלקי וכו' (חול' כז:). ובסהמ"א: ויתכן גם כן אצלי בויקד להיות דומה לדברי רבותינו ז"ל בקדידת הרים2 ובבליעת גאיות כלומר שחותם ושפלותם וכאלו ויקד וישח וישפל (ר"י, א"ת, סה"ש לריב"ג, נקד).



1 [כצ"ל, ועי' ב. קָדַר, הערות, וערוך ערך קד והערת קוהוט שם, ובדפוסים קדירת ועי' ערך קְִדִירָה.]

2 [עי' ב. קָדַד, פִע' ובמקור שממנו הביא ריב"ג דברים אלה (הלכ' גדול', ערובין פרק ג): בקדירת.]

חיפוש במילון: