קְדִידָה
*, ש"נ,— שה"פ מן קָדַד, קִדֵּד, כמו קִדּוּד קְדִידַת קָנֶה: כי הא דשאל רבי יוסי בן נהוראי את רבי יהושע בן לוי קדידת1 קנה בכמה, אמר משנה שלימה שנינו עד כאיסר האיטלקי וכו' (חול' כז:). ובסהמ"א: ויתכן גם כן אצלי בויקד להיות דומה לדברי רבותינו ז"ל בקדידת הרים2 ובבליעת גאיות כלומר שחותם ושפלותם וכאלו ויקד וישח וישפל (ר"י, א"ת, סה"ש לריב"ג, נקד).