° 1, קֶטֶם, ש"ז, — אפר, Asche; cendre; cinder: מכין אותו (את הנדון בבית דין של מעלה) ג' פולסאות של אור ועושין אותו קטם ומפזרין אותו בד' רוחות העולם וכו' ואחר כך מחזירין אותו ד' מלאכי השרת אחד אחד לכל רוח ורוח ומכניסין את קטמו מארבע רוחות העולם וכו' (מדרש א"ב דר"ע נ, ילינק ג, 38-39).