קִטְמִית
*, ש"נ, — אבק, Staub; poussiére; dust: אוכל שדה העיר אשר סביבותיה נתן בתוכה וכו' נתן בהם עפר וקטמיות, דברים שהן מעמידין פירות (רבי נחמיה, מד"ר בראש' צ).
*, ש"נ, — אבק, Staub; poussiére; dust: אוכל שדה העיר אשר סביבותיה נתן בתוכה וכו' נתן בהם עפר וקטמיות, דברים שהן מעמידין פירות (רבי נחמיה, מד"ר בראש' צ).