קַנְאֲתָן
*, קִנְאֲתָן1, ת"ז, נק' קַנְאֲתָנִית, קַנְאֲתָנִית, — כמו קַנְאָן: הנשים גרגרניות קנאתניות ועצלתיות צוותניות וכו' קנאתניות מנין שנאמר ותקנא רחל באחותה (אדר"נ נוס' ב, פרק מה, הוצ' שכטר, עמ' 126). לא אברא אותה (את האשה) מן הראש וכו' ולא מן הלב שלא תהא קנאתנית2 וכו' לא בראתי אותה מן הראש וכו' ולא מן הלב והרי היא קנאתנית2 (בשם ר' לוי, מד"ר בראש' יח).
1 עי' בהערה הקודמת. בערך הקודם.
2 [בהוצ' תיאודור (עמ' 163): קונתנית, ובערוך: קנתנית.]