קַנְאָן
*, קַנְאָנִי1, קוֹנְאָנִי, ת"ז, נק' קַנְאָנִית, — בעל קנאה, שדרכו לְקַנֵּא: האנשים גרגרניים קונאניים צוותנים ועצלנים ועצלנים ר' יוסי, אדר"נ נוס' ב פרק מה, הוצ' שכטר, עמ' 126. ד' מדות נאמרו בנשים גרגרניות צייתניות עצלניות קנאניות וכו' קנאניות דכתיב ותקנא רחל באחותה (ר' נחמיה בשם ר' אבון, מד"ר בראש' מה).
1 [עי' בהערה הקודמת.] בערך הקודם.