°, ת"ז, — שהפך לקנין, שבקנין, קָנוּי: וזה השכל הקניני כלומר אשר בקנין ממנו עיוני (שפיקולאטיבי בלע"ז) וממנו מעשי (פרקטיקו בלע"ז) (ר' הלל מוירונה, תגמ' הנפש, כא:). מפני שהחקירה על החכמות הקניניות עד שישובו קנין קים בנפש הוא כמו כן דבר קשה (מאזני צדק לאלגזלי  באור ח, 54). לא יסור מעשות זה (מלכתב) תמיד עד שישוב בו מדה קנינית קלה ומוטבעת (שם באור יג, 80). וחסרון האמונה נחלק לשני חלקים, אם העדרות גמורה כמו שיקרה לקטנים וכו' ואם קנינית כמו שיקרה לגדולים המגיעים לכלל דעת (תשו' המומר שלמון הלוי ליהושע הלורקי, אוצר נחמד ב, 6). אם השיג להרמב"ן בזה סכלות העדרי הנה להרלב"ג השיג סכלות קניני (ר"י אברבנאל, בראש' א, יהי רקיע, דעת ב). מנוחת האדם וטובו לג' יתחלק, א' סילוק היזק להיות מצרה נחלץ, ב' כבוד, והדבר ג' עושר קניני (ר"מ אלשיך, רב פנינים על משלי א ט). אין ייסוריך רק עד ימלא שחוק פיך ויהיה האושר כל כך גדול שכל כך תהיה השמחה קנינית ועצומה בעצמך ובשרך (הוא, איוב ח כא). — וקַדַּחַת קִנְיָנִית, קדחת שכאלו הפכה הרגל, habituel(l): ויפול לחולי זה  בקלות מי שטבעו חם ויבש מאד בטבעו או קנוי לו מזג זה מפני איזו סיבה חיצונית ואינה נמשכת ועומדת ונולדה מעיפוש הדם או חום הדם אלא מחום השוכן בעצם איברים כשריים וקראוה קדחת קנייני (ר' צהלון, אוצר החיים ב יז, יז:). — קִנְיָנִי במשמ' שנעשה ע"י קונה ויוצר: שחשך הוא בלשון עברי ב' מילי' אם חשך ע"ד הקנין ואם חשך העדרי ושהנזכ' בפסוק הזה הוא חשך קנייני כמו וימש חשך (ר"י אברבנאל בראש' ו וחשך). כל הויה והפסד הוא מכח קניני במתנועע על זאת התנועה של ההתהוות (הוא, מפעל' אלה' ע ט).