קְנִיסָה

°, ש"נ, — שה"פ מן קָנַס, מעשה הקונס ועונש בקְנָס, ואמר הפיטן: על אשר מעלתם במי מריבה וכו' קניסה זו עליכם לכן נקנסה ונקצבה (משה בר שמואל, אז בקשב, זולת שמחת תורה).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים