קל לא נמצא.

— פִּע', קִִנְּנָה, קִנְּנוּ, תְּקַנִּי, יְְקֵַנֵּנוּ1 — קִנֵּן העוף, עשה קִנּוֹ, שם קִנּוֹ,  nesten, e. Nest bauen; nicher,   faire  son nid; to (build a) nest); שמה קִִנְּנָה קפוז ותמלט ובקעה ודגרה בצלה (ישע' לד יה). עזבו ערים ושכנו בסלע ישבי מואב והיו כיונה תְּקֵַנֵּן בעברי פי פחת ׁ(ירמ' מח כח). בסעפתיו קִנְנוּ כל עוף השמים ותחת פארתיו ילדו כל חית השדה (יחז' לא ו). אשר שם צפרים יְקַנֵּנוּ חסידה ברושים ביתה (תהלי' קד יז). — ואמר בן סירא: כי ברוב אוכל יקנין חולי והמזיע יגיע אל זרא (ב"ס סירא גני' לז ל). — ובתו"מ גם על בעלי חיים אחרים, שועל, נחש וכדו': איזהו שאינו מזומן, כגון אווזין ותרנגולים שקננו בפרדס אבל אם קננו בבית וכו' פטור משילוח (חול' יב ז). החיה שקננה2 בפרדס צריכה זימון מפני שאינה ברשות אדם (תוספת' יו"ט א י). האוזים ותרנגולים שמרדו ושקננו בפרדס חייב לשלח, בבית פטור מלשלח (ספרי' דבר' ט"ז). ומעשה שקינן שועל בראש הלפת (ספרי דבר' שיז). במה דברים אמורים (שהעופות אסורים ביום טוב) ביוני שובך ויוני עליה וצפרים שקננו בטפיחין ובבירה, אבל אווזים ותרנגולים ויוני הרדסיאות וחיה שקננה בפרדס מותרין ואין צריכין זמון (מערב יו"ט) (ר"ש בן אלעזר, ביצה כה.). בשעה שיצאו ישראל ממצרים למה היו דומין, ליונה שברחה מפני הנץ ונכנסה לנקיק הסלע ומצאה שם הנחש מקנן וכו' (מדר' שה"ש, יונתי בחגוי הסלע). — ואמר המשורר: יונה נשאתה על כנפי נשרים וקננה בחקיך בחדרי חדרים למה נטשתה נדדה ביערים (ר"י הלוי, יונה נשאתה, שעה"ש 112). תהי בך נפשך מעודנת ותהי לך מוכנת בחיקך מקננת ועל שלחנך מרננת (ר"י חריזי, תחכ' ו, 71). — °ובהשאלה על התורה, ואמר המליץ: עד כי ראה ה' כי קננה בלבם תורתו ואמונתו, ויקח מהם עמדתם המדיני ובממשלת  בדעת שם מבטחם, ואותם  פזר בארצות להטיב לכל שוכני תבל ללמדם תבונה ודרך ה' (ארז, המליץ א ד, טו מרחשון תרכ"א).

— פֻע', בינ' מְקֻנַנְתּ3, — מקֻנָּן, ששמו את קִנּוֹ: ישבתי בלבנון מקֻנַנְתּ4 בארזים מה נחנת בבא לך חבלים חיל כילדה (ירמי' כב כג).