קִנְּמָנִית

°, ש"נ, — עץ הקִנָּמוֹן: קינמנית1 היתה גדילה בא"י והיו אוכלין אותה עזים וצביים, במדרש איכה (רש"י, ישע' מג כד).



1מד"ר איכ', פתיח', רבי יצחק : קנמון.]

חיפוש במילון: